משנה מסכת נדרים פרק ד

משנה ב

“Nedarim that forbid all benefit”

[*] המודר הנאה מחבירו שוקל את שקלו ופורע את חובו ומחזיר לו את אבדתו מקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש:

משנה ג

“Feeding the animals of the forbidden person”

[*] ותורם את תרומתו ומעשרותיו לדעתו ומקריב עליו קיני זבין קיני זבות קיני יולדות חטאות ואשמות ומלמדו מדרש הלכות ואגדות אבל לא ילמדנו מקרא אבל מלמד הוא את בניו ואת בנותיו מקרא וזן את אשתו ואת בניו אף על פי שהוא חייב במזונותיהם ולא יזון את בהמתו בין טמאה בין טהורה רבי אליעזר אומר זן את הטמאה ואינו זן את הטהורה אמרו לו מה בין טמאה לטהורה אמר להן שהטהורה נפשה לשמים וגופה שלו וטמאה נפשה וגופה לשמים אמרו לו אף הטמאה נפשה לשמים וגופה שלו שאם ירצה הרי הוא מוכרה לעכו”ם או מאכילה לכלבים: