משנה מסכת נדרים פרק א

משנה ב

[*] האומר לחבירו קונם קונח קונס הרי אלו כנויין לקרבן חרק חרך חרף הרי אלו כנויים לחרם נזיק נזיח פזיח הרי אלו כנויין לנזירו’ שבותה שקוקה נדר במותא הרי אלו כנויין לשבועה: